מאמר מחקר זה פורסם באנגלית.

חזרה ליומן

BPC-157 באוסטרליה: מה המחקר באמת מראה | Quantum Labs

מה מחקר ה-BPC-157 באמת מראה — מנגנון, מינון, תופעות לוואי, מעמד חוקי באוסטרליה, וכיצד הספרות ממסגרת את פפטיד המחקר הזה.

בקבוקון מחקר זכוכית שקוף של אבקת פפטיד BPC-157 מיובשת בהקפאה, בצילום עריכתי על משטח לבן-נייר | Quantum Labs Australia
בקבוקון מחקר של BPC-157 — מיובש בהקפאה, מאומת ב-HPLC, מסופק לשימוש מחקרי in-vitro בלבד.

מהו BPC-157?

BPC-157 — Body Protection Compound 157 — הוא פנטאדקפפטיד סינתטי המופק מרצף של 15 חומצות אמינו הנמצא בחלבון מגן גדול יותר שבודד במקור ממיץ קיבה אנושי. בעשורים האחרונים הוא הפך לאחד מפפטידי המחקר הנחקרים ביותר בספרות השריר-שלד והעיכול, עם מאות פרסומים שעברו ביקורת עמיתים הבוחנים את תפקידו במודלים של תיקון רקמות. עבור חוקרים אוסטרליים, BPC-157 מסופק כחומר בדרגת מחקר — בקבוקונים מיובשים בהקפאה ואטומים, מאומתים ב-HPLC למפרט טוהר מינימלי של 99%, ונשלחים מקומית ממלאי אוסטרלי.

חרף היסטוריית המחקר הארוכה שלו, BPC-157 יושב באזור אפור רגולטורי באוסטרליה: ה-Therapeutic Goods Administration (TGA) הגביל את השימוש בו בתכשירים טיפוליים מורכבים, אך הוא נותר זמין כדין לשימוש מחקרי ומעבדתי כאשר הוא מסופק ללא ייצוג טיפולי. ההבחנה חשובה — אספקה בדרגת מחקר ואספקה טיפולית מורכבת (מה שבית מרקחת רשום מספק כנגד מרשם) יושבות בקטגוריות רגולטוריות שונות, עם כללים שונים סביב טענות, אריזה ושימוש מיועד.

מנגנון הפעולה בספרות המחקר

מנגנון הפעולה של BPC-157 הוא ההיבט הנחקר ביותר של הפפטיד והתחום שבו ספרות המחקר מאוחדת ביותר. שלושה מסלולים מופיעים שוב ושוב בעבודה שפורסמה:

1. מערכת תחמוצת החנקן

BPC-157 מאפנן את מערכת תחמוצת החנקן (NO) במודלי מחקר. מחקרים הראו שהפפטיד יכול לנטרל את השפעות מעכבי NO synthase ולהשפיע על איתות וסקולרי במורד המסלול. האינטראקציה עם מסלול ה-NO היא אחת הממצאים העקביים ביותר במחקרי מכרסמים שפורסמו, והשערה היא שהיא עומדת בבסיס כמה מהשפעות תיקון הרקמות שנצפו במודלים בבעלי חיים.

2. ביטוי קולטן הורמון הגדילה בפיברובלסטים של גיד

מחקר הראה ש-BPC-157 מעלה את ביטוי קולטן הורמון הגדילה בפיברובלסטים של גיד — תאי רקמת החיבור האחראים לייצור קולגן. ההעלאה נחשבת כמגבירה את התגובה המקומית לאיתות הורמון גדילה באתר פגיעת הגיד, ומאיצה את הנדידה, השגשוג וההישרדות של תאי תיקון. מנגנון זה הוא אחת הסיבות המרכזיות ש-BPC-157 משך עניין במודלי מחקר של פגיעות גיד.

3. אנגיוגנזה מונעת VEGF

איתות גורם גדילה אנדותליאלי וסקולרי (VEGF) נקשר להשפעות BPC-157 על יצירת כלי דם חדשים ברקמה פגועה. מחקרים בבעלי חיים הראו אנגיוגנזה מואצת באתרי פגיעה, שהיא יסודית למפל התיקון הרחב יותר — ללא אספקת דם מספקת, רגנרציית רקמות מוגבלת בקצב ללא קשר לפעילות במסלולי תיקון אחרים.

מה ספרות המחקר בוחנת

מחקר BPC-157 שפורסם מכסה טווח רחב באופן יוצא דופן של סוגי רקמות ומודלי פגיעה. תחומי המחקר המצוטטים ביותר כוללים:

  • ריפוי גיד-לעצם — מודלי גיד אכילס וגיד פיקה במכרסמים, עם תוצאים שנמדדו כולל חוזק ביומכני, ארגון קולגן וסמני תיקון היסטולוגיים.
  • פגיעת מעיכה בשריר — מחקרי קצב התאוששות במודלי פגיעת מעיכה סטנדרטיים, עם תוצאים שנמדדו במונחים תפקודיים והיסטולוגיים.
  • שלמות מחסום המעי — מחקר על BPC-157 במודלים של מעי דלקתי, שבהם הפפטיד נחקר להשפעותיו על תיקון רירית ותפקוד מחסום תחת עומס דלקתי.
  • רגנרציה וסקולרית — מודלי פגיעת איסכמיה ורפרפוזיה, הבוחנים את השפעות BPC-157 על יצירת כלי דם חדשים ברקמה פגועה.
  • סינתזת קולגן ברצועות וברקמה רכה — מדידות ישירות של ייצור קולגן וארגונו במודלי תיקון רקמה רכה.

מינון מחקר בספרות שפורסמה

מחקרי מכרסמים שפורסמו השתמשו במינוני BPC-157 בטווח של כ-10 μg/kg עד 250 μg/kg, כאשר מודלי ריפוי הגיד הנפוצים ביותר מתקבצים סביב 10–20 μg/kg ליום במתן תת-עורי או תוך-צפקי. מינונים גבוהים יותר שימשו במודלי מחסום מעי ותיקון וסקולרי, אך הספרות לא התכנסה למינון «אופטימלי» יחיד משום שהאופטימום משתנה לפי מודל הפגיעה ונקודת הקצה הנמדדת.

מינון אנושי אינו מבוסס. BPC-157 לא עבר את תהליך הניסויים הקליניים הרגולטורי הנדרש לקביעת מינון טיפולי אנושי, ואיננו מגישים המלצות בנוגע לשימוש אנושי. על חוקרים להתייחס לספרות הראשונית עבור הפרוטוקול הספציפי שהם מתכננים.

תופעות לוואי מתועדות בספרות המחקר

במחקרים פרה-קליניים במכרסמים, BPC-157 הציג מרווח סבילות רחב באופן חריג. מחקרים שהתנהלו במינונים גבוהים משמעותית מטווח החקירה הטיפולית הטיפוסי לא הפיקו אותות רעילות משמעותיים בספרות שפורסמה. פרופיל הסבילות החיובי הזה הוא אחת הסיבות שהפפטיד משך עניין מחקרי על פני כל כך הרבה סוגי רקמות.

עם זאת, נתוני בטיחות אנושיים ארוכי טווח אינם זמינים. BPC-157 לא עבר ניסויים רגולטוריים בבני אדם, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות על חשיפה כרונית בבני אדם מספרות המכרסמים בלבד. חוקרים ואנשים השואלים על תופעות לוואי בהקשר אנושי צריכים להתייעץ עם רופא מוסמך.

אוראלי מול מוזרק: מה אומר המחקר?

מאפיין ייחודי של BPC-157 שמבדיל אותו מרוב פפטידי המחקר הוא יציבותו במיץ קיבה אנושי — לא מפתיע בהתחשב במקור המולקולה האם בהפרשות קיבה. יציבות זו הניעה עניין מחקרי בפורמטי מתן אוראליים וגם מוזרקים, עם מחקרים שפורסמו הבוחנים את שני מסלולי המתן במודלי מכרסמים ו-in-vitro.

מתן מוזרק (תת-עורי או תוך-צפקי) נותר פורמט המחקר הנפוץ ביותר משום שהמינון צפוי יותר והזמינות הביולוגית מאופיינת טוב יותר. מתן אוראלי נחקר לשאלות מחקר ממוקדות-מעי ולקלות טיפול בפרוטוקולים ארוכי טווח. האספקה המיובשת בהקפאה שלנו ניתנת לשחזור לכל אחד מהפורמטים — החוקרים קובעים את שיטת המתן המתאימה לתכנון המחקר הספציפי שלהם.

BPC-157 בפרוטוקולי סטאקינג מחקריים

BPC-157 נחקר לרוב בשילוב עם TB-500 — מקטע סינתטי של החלבון הטבעי thymosin β-4. שתי התרכובות מכוונות למסלולי תיקון רקמות משלימים: BPC-157 פועל בעיקר דרך איתות תחמוצת חנקן ו-VEGF, בעוד TB-500 פועל על סקווסטרציה של אקטין ועל נדידת תאים. שילובם במחקר נפוץ דווקא משום שהמנגנונים אינם חופפים — הפרוטוקול המשולב מכסה הן את הצד האנגיוגני והן את הצד הציטוסקלטלי של מפל התיקון בתכנון מחקר אחד.

Quantum Labs מספקת BPC-157 בנפרד וגם כסטאק מחקר BPC-157 + TB-500 מחולק מראש, בגודל המתאים למחזור המחקר של 8 שבועות המשמש ברוב מודלי ריפוי הגיד והרקמה הרכה שפורסמו. שתי התרכובות בסטאק מאומתות ב-HPLC באופן עצמאי לטוהר ≥99%.

תקני טוהר: מדוע ≥99% חשוב במחקר BPC-157

תוצאי מחקר אמינים רק כמו התרכובות שמייצרות אותם. BPC-157 הוא סינתטי בן 15 חומצות אמינו, כלומר הוא בטווח אורך שבו סינתזת פפטידים בפאזה מוצקה מייצרת באופן שגרתי פפטידי מחיקה — רצפים החסרים שאריות אחת או יותר — כתוצרי לוואי. דגימת BPC-157 בטוהר 95% יכולה להכיל 5% מקטעים הקשורים מבנית אך נבדלים פרמקולוגית, והם הופכים לרעש בכל מדידת מנה-תגובה.

Quantum Labs מאמתת כל אצווה בכרומטוגרפיית נוזלים בעלת ביצועים גבוהים (HPLC) מול מפרט טוהר ≥99%. הזהות מאושרת בספקטרומטריית מסות — מדידת המשקל המולקולרי שמאשרת שהפפטיד שעל התווית הוא הפפטיד שבבקבוקון. תעודות ניתוח ניתנות למעקב לפי אצווה וזמינות לפי בקשה.

אחסון ושחזור

BPC-157 מיובש בהקפאה יציב בטמפרטורת החדר למשך מספר שבועות בבקבוקונים אטומים שלא נפתחו. לאחסון ארוך טווח, קירור ב-2–8°C מאריך את חיי המדף למספר חודשים ללא פירוק מדיד. לאחר שחזור במים בקטריוסטטיים, יש לאחסן את תמיסת העבודה בקירור ולהשתמש בה תוך כ-30 יום. יש להימנע ממחזורי הקפאה-הפשרה, שעלולים לפרק את עמוד השדרה של הפפטיד ולהפחית את ריכוז התרכובת הפעילה.

מים בקטריוסטטיים — מים סטריליים עם 0.9% benzyl alcohol כחומר משמר — הם המדלל התקני לשחזור פפטידי מחקר המיועדים לבקבוקונים לשימוש חוזר. תכנוני מתן לשימוש חד-פעמי יכולים להשתמש במים סטריליים ללא חומר משמר; תכנונים לשימוש חוזר זקוקים לחומר המשמר הבקטריוסטטי כדי למנוע גדילה חיידקית בתמיסת העבודה. אנו מספקים מים בקטריוסטטיים כאספקה מחקרית נפרדת.

ההקשר המחקרי האוסטרלי

עבור חוקרים אוסטרליים, השאלות המעשיות סביב BPC-157 הן: מה מסופק, איזה תקן טוהר, מה לוחות הזמנים למשלוח, ואיזה תיעוד. Quantum Labs שולחת BPC-157 ממלאי אוסטרלי — בדרך כלל 2–5 ימי עסקים מאישור התשלום בהתאם למדינה. פפטידים מיובשים בהקפאה יציבים בטמפרטורת החדר לפרקי זמן קצרים, כך שמשלוח בשרשרת קור אינו נדרש. כל אצווה נשלחת עם מזהי אצווה הניתנים למעקב לתעודת הניתוח שלה, הזמינה לפי בקשה.

התרכובת מסופקת לשימוש מחקרי בלבד ואינה מיוצגת לשימוש טיפולי אנושי. החוקרים אחראים לוודא שעבודתם עומדת בדרישות המוסדיות, המדינתיות והפדרליות החלות.

השיגו BPC-157 למחקר. Quantum Labs מספקת BPC-157 מאומת ב-HPLC ממלאי אוסטרלי, עם תעודות ניתוח לפי אצווה הזמינות לפי בקשה. צפו ב-BPC-157 בקטלוג →

עוד

קריאה קשורה.